בקיצור
- פרוטוקול הוא תיעוד של תוצאות: מי השתתף, מה הוחלט, באיזה רוב ומה הצעדים הבאים. זה לא תמלול של השיחה.
- כל החלטה נכתבת בניסוח המדויק שבו התקבלה, יחד עם תוצאות ההצבעה וכל התנגדות שנרשמה לפרוטוקול.
- הקלטה עוזרת למי שכותב את הפרוטוקול, אבל לא מחליפה את המסמך עצמו. הדירקטוריון הוא זה שמחליט אם בכלל להקליט.
- הפרוטוקול הופך למסמך רשמי רק אחרי שמאשרים אותו, בדרך כלל בישיבה הבאה, וחותמים עליו לפי מסמכי היסוד של הארגון.
- הדרישות משתנות לפי סוג התאגיד והחוק שחל עליו. בדקו מול עורך הדין או מזכיר החברה מה נדרש אצלכם.
למה משמש פרוטוקול דירקטוריון?
הפרוטוקול מתעד שהגוף התכנס, קיבל החלטות ואיך הגיע אליהן. חודשים או שנים אחרי הישיבה, שם בודקים מי אישר חוזה, מי הצהיר על עניין אישי ואילו חלופות נשקלו. מי שקורא אותו בהמשך הם מבקרים, בעלי תפקידים שיחליפו אתכם, רגולטורים ולפעמים גם בתי משפט. לכן כותבים אותו בשביל קורא שלא היה בחדר ואין לו סיבה לתת לכם ליהנות מהספק.
בישראל, הכללים לניהול פרוטוקולים נקבעים בחוק החברות, בחוק העמותות ובתקנון של הארגון עצמו. הכללים האלה משתנים לפי סוג הגוף ולפי הנושא שעליו מחליטים. המדריך כאן מתאר את הנוהג המקובל בקווים כלליים ולא מחליף ייעוץ משפטי. עורך הדין, רואה החשבון או מזכיר החברה שלכם צריכים לאשר מה חל על הגוף שלכם.
מהו המבנה המקובל של פרוטוקול?
פותחים בפרטי הישיבה: שם הגוף, סוג הישיבה, תאריך, שעת פתיחה וסיום, והמיקום או הפלטפורמה שבה נפגשתם מרחוק. אחריהם מופיעה רשימת המשתתפים: מי הגיע פיזית, מי עלה מרחוק, מי הוזמן רק לסעיף אחד, מי הודיע מראש שלא יגיע, מי ניהל את הישיבה ומי רשם את הפרוטוקול. מציינים גם אם היה מניין חוקי (קוורום) בפתיחת הישיבה.
משם עוברים על סדר היום, סעיף אחרי סעיף. בכל סעיף כותבים בקצרה מה הוצג, מתמצתים את הנקודות העיקריות שעלו בדיון, ורושמים את ההחלטה ואת תוצאות ההצבעה. אם מישהו הצהיר על ניגוד עניינים, רושמים את ההצהרה ומציינים אם הוא יצא מהחדר באותו סעיף. בסוף המסמך מרכזים את משימות ההמשך, עם שם אחראי ותאריך יעד לכל משימה, ורושמים את מועד הישיבה הבאה.
שמרו על אותו מבנה מישיבה לישיבה. מי שפותח פרוטוקול צריך למצוא את ההחלטות מיד בכל עמוד ובכל מסמך, בלי לחפש.
איך מנסחים החלטות ודיונים?
כתבו כל החלטה בנוסח המדויק שבו אושרה: ״הדירקטוריון אישר את תקציב תוכנית ההכשרה כפי שהוצג בנספח ב׳, ברוב של חמישה תומכים, ללא מתנגדים ונמנע אחד״. ציינו את שם המסמך, את הסכום ואת התאריך. אם הדירקטוריון ביקש לשנות משהו לפני האישור, כתבו מה שונה.
סכמו את הדיון בלי לתאר אותו שלב אחר שלב. רשמו את השיקולים המרכזיים ואת החלופות שנפסלו, כדי שגם מי שיקרא את המסמך בעתיד יבין את הנימוקים להחלטה. אל תכתבו מי אמר מה או באיזה טון, אלא אם חבר דירקטוריון ביקש במפורש שאמירה מסוימת תירשם בשמו. שמרו על שפה ניטרלית והשמיטו בדיחות והערות אגב.
דייקו גם במה שלא הוחלט. אם הדירקטוריון רק דן בסעיף או ביקש מההנהלה לחזור עם עוד מידע, כתבו בדיוק את זה. ניסוח מדויק שומר על חברי הדירקטוריון, כי משפט עמום עלול להיקרא בהמשך כאילו ניתן אישור.
האם הקלטה יכולה לעזור בכתיבת הפרוטוקול?
במקרים רבים כן. כשיש הקלטה, מי שרושם את הפרוטוקול יכול להקשיב לחדר ולהחלטות במקום להקליד במרוץ אחרי הדוברים, ואחר כך לבדוק את הניסוח המדויק. אבל עצם ההחלטה להקליט ישיבות דירקטוריון היא שאלה של מדיניות. יש דירקטוריונים שמקליטים ומוחקים את הקובץ ברגע שהפרוטוקול מאושר. אחרים לא מקליטים בכלל, כי הקלטה עלולה להידרש בהמשך או לשמש בדרכים שהדירקטוריון לא התכוון אליהן. קבעו מדיניות מול עורך הדין שלכם, עדכנו את המשתתפים לפני כל ישיבה והקליטו רק בהסכמתם.
אם אתם מקליטים, תמלול עם שמות דוברים וחותמות זמן מקצר את הכנת הטיוטה. ב־KolWrite אפשר להעלות את ההקלטה, לקבל תמלול עם תוויות דוברים וחותמות זמן, ולבקש טיוטת סיכום עם החלטות ומשימות להמשך. התייחסו לתוצר הזה כחומר גלם. את הפרוטוקול עצמו חייב לכתוב אדם לפי המבנה שתואר למעלה, ולבדוק כל החלטה, שם, מספר ותאריך מול האודיו.
בטקסט אוטומטי יש טעויות, ובתיעוד משפטי גם ספרה אחת שגויה משנה. התמלול הוא כלי עזר לבדיקה, אף פעם לא המסמך שחותמים עליו.
איך מאשרים פרוטוקול וחותמים עליו?
שלחו את הטיוטה סמוך ככל האפשר לישיבה, כשהזיכרון עוד טרי, קודם ליושב הראש ואז לשאר החברים. בישיבה הבאה הדירקטוריון עובר על הטיוטה, מתקן טעויות ומאשר אותה. את התיקונים רושמים בפרוטוקול של אותה ישיבה עוקבת, כדי שיהיה תיעוד למה ששונה.
כללי החתימה משתנים מגוף לגוף. יש מקומות שבהם רק יושב הראש חותם, באחרים חותמים גם יושב הראש וגם מי שרשם את הפרוטוקול, ויש גופים שדורשים חתימה על כל עמוד. עבדו לפי מסמכי היסוד שלכם, ושמרו את העותק החתום במקום שבו אי אפשר לשנות אותו בלי שזה ייראה. עד שהטיוטה מאושרת, היא נשארת טיוטה.
איך שומרים פרוטוקולים וחומרי רקע?
את הפרוטוקולים המאושרים שומרים בספר פרוטוקולים או בארכיון דיגיטלי מבוקר, יחד עם הנספחים שמוזכרים בהם: התקציב, החוזה, המצגת. החלטה שמפנה לנספח שאף אחד לא מוצא היא חצי תיעוד. תנו לקבצים שמות אחידים לפי שם הגוף והתאריך.
חומרי דירקטוריון הם חסויים. תנו גישה רק למי שצריך אותה, וחשבו טוב מה נשלח במייל או יושב בכוננים משותפים. לפני שמעלים הקלטה של ישיבת דירקטוריון לכלי כלשהו, בדקו איפה הוא מעבד ושומר את התוכן שלכם. KolWrite מפרסמת את נהלי האבטחה שלה בעמוד האבטחה באתר: חיבורים מוצפנים, אחסון בהצפנת AES-256, שרתים בגרמניה, ספקי AI שמצוינים בשמם, וללא אימון מודלים של AI על תכנים של לקוחות.
שאלות שחוזרות
מה צריך להיות האורך של פרוטוקול דירקטוריון?
כמה שצריך כדי לתעד את הנוכחות, את ההחלטות ואת הבסיס להן, ולא יותר מזה. לישיבה רגילה זה בדרך כלל עמוד עד שלושה עמודים.
האם הפרוטוקול צריך לכלול את כל מה שנאמר בישיבה?
לא. בפרוטוקול מתעדים את התוצאות ואת השיקולים המרכזיים. תיעוד מילה במילה הוא תמלול, וזה מסמך אחר.
מי כותב את הפרוטוקול?
בדרך כלל מזכיר החברה או חבר שנבחר לכך בישיבה. יושב הראש עובר על הטיוטה. מסמכי היסוד של הארגון שלכם עשויים לקבוע פרטים נוספים.
האם אפשר לתקן פרוטוקול לאחר שכבר אושר?
תיקונים כאלה עושים בדרך כלל בישיבה מאוחרת יותר, שמאשרת את השינויים ורושמת אותם בפרוטוקול שלה. אל תשנו מסמך מאושר בשקט ובלי תיעוד.
האם תמלול אוטומטי יכול לשמש כפרוטוקול?
לא. תמלול הוא חומר גלם להכנת הפרוטוקול. הפרוטוקול עצמו הוא מסמך מובנה שנכתב על ידי אדם, נבדק ואושר.
