איך מתרגמים הקלטה בערבית לעברית

מהו סדר העבודה הנכון?

עבדו בארבעה שלבים: תמללו את הערבית, תקנו את התמלול, תרגמו לעברית ועברו על התוצאה. הרבה מדלגים על שלב התיקון בערבית, וחבל, כי שם הכי קל לתפוס טעויות: פשוט משווים טקסט לשמע באותה שפה.

ב־KolWrite מעלים את ההקלטה, עוברים על התמלול בערבית שמגיע עם זיהוי דוברים וחותמות זמן, מתקנים שמות ומספרים, ורק אז מתרגמים לעברית. KolWrite מתרגמת בין שפות נתמכות ושומרת על שיוך הדוברים והתזמונים, כך שבסוף אפשר לייצא את העברית כמסמך או כקובץ כתוביות.

האם הלהג משפיע על התרגום?

כן. רוב הערבית המדוברת היא בלהגים מקומיים ולא בערבית ספרותית, ומילים מאזור מסוים עלולות להיות לא מוכרות למי שלא גדל בו. אותו רעיון בדיוק ינוסח אחרת בגליל, בקהיר או במפרץ. לפני שמתרגמים, קראו את התמלול בערבית וסמנו מילים שלא ברורות לכם. אם אתם לא דוברים את הלהג, התייעצו עם מישהו שכן.

אחר כך בחרו את המשלב בעברית. שיחה יומיומית אפשר לתרגם לעברית מדוברת, אבל דוח, פרוטוקול ישיבה או כתוביות לקהל רחב דורשים בדרך כלל עברית ניטרלית. שפה דיבורית מדי עלולה להישמע מזלזלת, ושפה רשמית מדי תישמע נוקשה ומרוחקת. קבעו את הקו כבר בהתחלה ורשמו אותו למי שיעבור על הקובץ אחריכם.

איך כותבים בעברית שמות של אנשים ומקומות בערבית?

בערבית יש עיצורים שאין להם אות מקבילה בעברית, כמו עיצורים לועיים ונחציים. בעברית נעזרים במוסכמות תעתיק, למשל הוספת גרש בתחילת השם ג'מאל, אבל המוסכמות האלה לא תמיד אחידות. אותו שם יכול להיכתב בכמה צורות שכולן סבירות.

בחרו כתיב אחד לכל אדם, ארגון או מקום. בטקסט שמיועד לפרסום, פשוט שאלו את האדם איך הוא כותב את שמו בעברית. במסמכים רשמיים, העתיקו את האיות המדויק מתעודת הזהות. כתיב אחיד מקל על חיפוש במסמך ומונע מצב שבו אותו אדם נראה כמו שני אנשים שונים.

איך מתמודדים עם מספרים, חודשים ותאריכים?

טקסט בערבית יכול להכיל ספרות מערביות או ספרות הודיות־ערביות (הנהוגות במזרח התיכון), ולפעמים שתי השיטות מתערבבות באותו תמלול. בעברית משתמשים בספרות מערביות. העבירו את כל המספרים לשיטה אחת ובדקו כל מספר מול ההקלטה. שימו לב במיוחד לסכומים גדולים ולמספרים עשרוניים, שבהם פסיק או נקודה במקום הלא נכון משנים את המספר פי אלף.

גם שמות החודשים משתנים לפי אזור. בלבנט לחודשי הלוח הגרגוריאני יש שמות משלהם, בעוד שבמצרים ובצפון אפריקה השמות דומים לשמות הבין־לאומיים. בנוסף, דוברים עשויים להזכיר תאריכים לפי הלוח העברי או הלוח ההיג'רי. כתבו את כל התאריכים במבנה אחיד וברור, וציינו באיזה לוח שנה מדובר כשזה משנה.

אילו מלכודות קיימות בתרגום בין שתי שפות קרובות?

הקרבה בין השפות מטעה לא פעם. הרבה מילים יושבות על אותו שורש ונשמעות דומה, אבל עם השנים המשמעות שלהן הלכה לכיוונים שונים, תופעה שמכנים "ידידי שקר". אם סומכים רק על הדמיון החיצוני, קל ליפול על מילה שיושבת מצוין בעברית אבל אומרת משהו אחר לגמרי. כל פעם שהתאמה נראית קלה מדי, בדקו מה המילה באמת אומרת בתוך המשפט.

גם ברכות, ביטויים דתיים ופתגמים דורשים תשומת לב. לברכה יומיומית בערבית אין תמיד מקבילה ניטרלית בעברית, ותרגום מילה במילה עלול לשנות את הטון של הדובר. החליטו לפי קהל היעד אם לתרגם את הביטוי, להשאיר אותו בתעתיק עברי עם הערה קצרה, או לוותר עליו.

מין ומספר דקדוקיים עובדים אחרת בשתי השפות, במיוחד בפנייה ישירה. בדקו טוב משפטים שבהם שומעים בהקלטה מי פונה למי.

איך עורכים בקרה על הטקסט העברי לפני השימוש?

בקשו מקורא ששולט בשתי השפות להשוות את העברית לתמלול הערבי, ולבדוק מדגם של שורות ישירות מול השמע. צריך לוודא ששום דבר לא נשמט או נוסף, ושכל השמות, המספרים והתאריכים תואמים. שמרו את התמלול בערבית לצד הטקסט בעברית, כדי שיהיה קל לחזור למקור בכל שורה שמעוררת ספק.

אם מכינים כתוביות, קצרו את הנוסח העברי כך שייכנס בנוחות למסך וייצאו קובץ SRT או VTT, או צרבו את הכתוביות ישירות על הווידאו. בחומרים רשמיים, משפטיים, רפואיים או חוזיים, העבירו את הטקסט למתרגם אנושי מוסמך שיכין את הגרסה הסופית, כי טקסט אוטומטי עלול להכיל טעויות.

רשמו תוך כדי עבודה את ההחלטות שקיבלתם: איך מאייתים כל שם, באיזה משלב כותבים ואיך מטפלים בברכות. דף הנחיות קצר כזה ישמור על אחידות גם בהקלטה הבאה באותה סדרה, ויעזור לבודק נוסף לעבוד לפי אותם כללים.